רש"י על דברים ט״ז:ז׳

רש"י על דברים ט״ז:ו׳ » « רש"י על דברים ט״ז:ח׳

1 משכיל לדוד פתח ↗

ובשלת זהו צלי אש וכו׳. ואם תאמר דבר״פ הנודר מן המבושל דקא מהדר הש״ס לאתויי ראיה לסברת ר׳ יאשיה דסבר הנודר מן המבושל אסור בצלי מקרא דבדברי הימים גבי פסח יאשיהו דכתיב ויבשלו את הפסח באש וכו׳ אמאי לא מייתי מן התורה והיינו הך דהכא וי״ל משום דאיכא למדחי דהכא לאו בפסח איירי קרא אלא בחגיגת י״ד הבאה עם הפסח ולעולם בישול כמשמעו:

2 שפתי חכמים פתח ↗

לבקרו של שני כו'. דאי אפשר לפרש לבקרו של ראשון, דיו"ט הוא ואסור לצאת חוץ לתחום. ועי"ל דאין לומר לבקרו של ראשון, שהרי חייב ביום ראשון להביא עולות ראייה. כן כתבו התוס' פרק לולב וערבה סוכה מז.:

2 מזרחי פתח ↗

ופנית בבקר לבקרו של שני מלמד שטעו' לינה ליל מוצאי י"ט. בספרי שא"א לומר לבקרו של ראשון שבקרו של ראשון י"ט הוא א"ח לצא' חוץ מן התחו' ואיך יאמר בו והלכת לאהליך ומפני שלא התיר הכתוב ללכת לאהלו בליל מוצאי י"ט מיד אלא בבקר למדו רבותינו מכאן שטעון לינה שיעמוד שם כל ליל מוצאי י"ט:

1 ובשלת. זֶהוּ צְלִי אֵשׁ, שֶׁאַף הוּא קָרוּי בִּשּׁוּל:

2 ופנית בבקר. לְבָקְרוֹ שֶׁל שֵׁנִי, מְלַמֵּד שֶׁטָּעוּן לִינָה לֵיל שֶׁל מוֹצָאֵי י"ט ספרי; פסחים צ"ה; חגיגה י"ז:

1 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה ובשלת, זהו צלי אש שאף הוא קרוי בישול. ע"כ. דומה שמכאן קצת קשה על הפוסקים שיש צליה אחר בישול ובישול אחר צליה, ראה פרטים ב"שמירת שבת כהלכתה" ח"א פרק א, סעיף סח ובהערות שם. ועל כל פנים כדאי להעיר שם לרש"י זה. פ' ראה תשס"ג, לוזַן, שווייץ הערת הרב פינחס דנינו שי': עיין "משכיל לדוד" על אתר ששאל שאלה אחרת והשיב: "דאיכא למידחי, דהכא לאו בפסח איירי אלא בחגיגת יד הבאה עם הפסח ולעולם בישול כמשמעו". וראה דיונו של מרן ה"בית יוסף" בהלכות שבת טור אורח חיים סימן שיח סק"ה.

2 גור אריה פתח ↗

לבוקרו של שני. דאין לפרש לבוקרו של ראשון, דהא יום טוב הוא, ואסור לילך חוץ לתחום. וקשה, שמא על ידי בורגנין, שמותר לילך כמה פרסאות עירובין נה ע"ב. ויש לתרץ, דהאי לא מקרי "ופנית", שעל ידי בורגנין נחשב הכל כמו עיר אחת. אך קשה,20 דהא תחומין דרבנן סוטה ל ע"ב. ונראה לתרץ, דעל כרחך האי "ופנית בבוקר" לאו ביום ראשון הוא, דאי ביום הראשון, אם כן לא היה בירושלים בחג הפסח רק בלילה, והתורה הצריכה להיות בירושלים ביום טוב להיות נראה בעזרה, שהרי כתיב ר' פסוק טז "בחג המצות ובחג השבועות יראה כל זכורך", ונאמר שמות כג, טו "לא יראו פני ריקם", להביא קרבן רש"י שם, אם כן צריך להיות בירושלים ביום, לכן האי "ופנית בבוקר" רוצה לומר לבקרו של שני. ופירוש זה עיקר ונכון, ולא כדפירש הרא"ם. וכן איתא בהדיא בפירוש רש"י והתוספות ד"ה לינה במסכת סוכה מז.:

2 משכיל לדוד פתח ↗

ופנית בבקר לבקרו של שני וכו׳. הכריח הרא״ם ז״ל דליכא למימר לבקרו של ראשון שהרי הוא י״ט ואסור לצאת חוץ לתחום ע״כ. והא ניחא לר״ע דאית ליה תחומין דאורייתא אבל לרבנן דליכא איסור תחומין דאורייתא כלל מאי איכא למימר וי״ל דמדכתיב ופנית בבקר איכא למדרש הכי דאילו לבקרו של ראשון לאו פנוי הוא בבקר דהא בעי ראיית פנים בעזרה ולהקריב קרבנותיו עולת ראיה וחגיגה. אחר כך מצאתי כן מפורש בתוס׳ דסוכה דמ״ז עיין שם:

רש"י על דברים ט״ז:ו׳ » « רש"י על דברים ט״ז:ח׳